הכל עשר!

מבצע "תקרא תצליח" של בנק הפועלים יוצא לדרך ומזמין אתכם לרכוש ספרי ילדים מהמגוון שבמבצע בעשרה ש"ח לספר בלבד!

נו, כבר אמרנו, עשר. הכל עשר.

איך שלא תקראו את זה...

איכפת לנו מכם, לכן אנו מזמינים אתכם לספר מתנה!

1+1 על רבי המכר בהוצאת פלדהיים, רק לנוסעי אגד.

רק שימו לב, שלא תפספסו את התחנה.

מתחילים את היום עם 5 סופגניות

הכי כדאי לשכור Avis!
שכרו רכב במהלך החנוכה ותקבלו בכל יום 5 סופגניות במתנה.

כל מכסה שווה חסד

מתחילים את היום עם מעשה טוב - גביע גבינה לבנה של תנובה.

שואפים לנצח את השפעת

עכשיו במאוחדת - חיסון נגד שפעת גם בתרסיס לאף! בלי כאבים - ובחינם.

מאוחדת, בשביל הילדים מכל הלב

עוד שירותים לילדים מכל הלב. כי הבריאות שלהם היא מעל הכל.

תתרכזו, תרוויחו

וניש קליה ג'ל - ריכוז כפול, חיסכון בכל כביסה מחדש.

כל מי שניסתה כבר יודעת. ואת?

ועד שתנסי את הג'ל - נסי את התשדיר.

אתם תופסים איזה מבצע זה?

שתו שוק, זה טעים.

שתו עוד, זה באמת טעים.

ועוד טיפה, כדאי לכם, זה שווה פרסים.

קבלו את תשדיר מבצע הקיץ של שוקו שוק.

יש דברים נסתרים

אני לא מאמין!
הוא היה כאן, ממש כאן.
ופתאום הוא נעלם! איך זה קרה?
רגע, יכול להיות שהוא מאחורי הקיר? וואלה, מאחורי הקיר.

זה יכול להיות רק פלסאון.

תיהנו מהתשדיר החדש.

מחייכים כל הדרך למאוחדת

מאוחדת מציעה לכל ילדי מאוחדת טיפולי שיניים חינם עד גיל 8.

ילדי "מאוחדת שיא" מקבלים טיפולי שיניים חינם עד גיל 12.

מאוחדת, איתך מכל הלב.

זה הטעם שלנו

מי לא גדל על קוטג' תנובה?
למי קוטג' לא מזכיר את הבית?
מי מתנגד לקוטג' תנובה טרי, בכריך או בכפית?
בטח לא אנחנו...
אתם מוזמנים ליהנות מהג'ינגל החדש.

להתעוררררר בקיץ!

חדש על המדף, שוק בטעם מוקה. המרענן של הקיץ.

בעיות בעיכול? ליופלה הפתרון

שלא תישאר אדיש

מנדי פרומר

ברוכים הבאים לסטודיו של גל אורן BSD.
אנחנו כאן כדי שתצא מהדלת שלנו טיפה אחרת מכפי שהיית בטרם נכנסת.
יכול להיות שתצא מפה בעוויתות של צחוק.
יכול להיות שתצאי עם דמעות בעיניים.
יכול להיות שתצא מכאן שבע ורגוע, או מותש ופגוע.
יכול להיות שתצא מכאן אוהב אדם, תאב חיים, מלא עזוז ורצון להצליח.
יכול להיות שתצא מכאן מיזנטרופ, מר נפש, דחוי, מושפל וקץ בחייך.
יכול להיות שתצאי מכאן עם החלטה אמיצה שהייעוד שלך בחיים, או דווקא שלנו - הוא תפירה וערבי זמר.
יכול להיות שתצא מכאן בטריקת דלת ויכול להיות גם שבכלל לא תרצה לצאת.
אבל לא יכול להיות שתצא כאילו לא נכנסת.
אסור לנו לעבור לידך. אם זה קורה זה אומר שהתרשלנו בתפקידנו.
התפקיד שלנו הוא הרי להניע.
וכדי שזה יעבוד צריך לגעת, להצחיק, לשמח, להפחיד, לזעזע, לחבק, לבעוט, לדקור, לצרוב, לסטור, לרגש, לצעוק, ללחוש, לבחוש.
וזה כולל את כל מי שנקרה בדרכנו. גם אותך.

אין קוטג'

אהרון דויטש

היה זה ביום חמישי בערב. סופרמרקט עמוס בבני ברק. מסתובב וקונה מצרכים לכבוד שבת, מגיע לאזור הגבינות ומוצרי החלב, מושיט יד אינסטינקטיבית לעבר מדפי הגבינות של תנובה ומגלה ארבעה מדפים ריקים, מלמטה למעלה: אין גבינות תנובה.
אני לא יודע מי אשם, מבצע איסוף המכסים המוצלח או הספקים שלא חזו את הביקוש מראש, בכל מקרה לא הייתה אף לא גבינה אחת במדפי תנובה.
לידי, עומדים זוג חסידי ומביטים בפליאה על המדפים הריקים ואז אומרת האישה החסודה לבעלה: "אין קוטג', אין קוטג'".
"סליחה", רציתי לומר לה, "תסתכלי שמאלה, יש שם הרבה קוטג' של שטראוס, או של טרה.." אבל היא ממשיכה וטוענת באזני בעלה, "אין קוטג'".
הבנתם את העוצמה?
אם אין קוטג' של תנובה, זה אומר.. שאין קוטג'.

זהירות, שגרה לפניך

חני וייזר


לאנשים שעובדים במשרד פרסום אף פעם לא משעמם. ואם משעמם להם, זו סוג של בעיה. אם אתה כאן זה אומר שכל חלקיק בתודעה שלך תפוס. יש יותר מדי לקוחות ויותר מדי חדשות מכדי שתוכל לחשוב על משהו אחר. זה רץ בתוך הראש 24/7. מי שעובד כאן מפתח אובססיה רצינית, כמעט בלתי-ניתנת לטיפול.
אנשים כבר התרגלו לראות אותי, למשל, מתעמקת בשקיות שוקו שוק, קופצת עם כל ניצנוץ אדום מעוין של בנק הפועלים באופק, שמחה לראות שהשלט "ירושלים מאוחדת" שם בכניסה, הוחלף לפי המיתוג החדש, מזהה חנויות ברבי עקיבא לפי מדריך ההטבות של ישראכרט, נכנסת לקידישיק רק כדי להסתכל מה קורה, רואה רק ניקול על המדפים, מגנה על אל על בכל דיון ומצביעה ברחוב על כל מדבקה של "אוויס" על מכונית.
אנחנו קוראים עיתונים כדי לראות את הפרינטים שלנו, או כדי לחפש את ידיעות יחסי הציבור. מרעננים כל חצי דקה את הפורום בבחדרי כדי לבדוק איך הלקוחות שלנו קשורים לכל מה שנכתב שם, מסתכלים על העולם דרך עיינים מצועפות ושומעים את הגלגלים חורקים בתוך הראש, לא מפסיקים לעבוד. חושבים, מנתחים, הוזים או חולמים בהקיץ. לא משעמם כאן לרגע.
אסור שיהיה.
כי ברגע שמשעמם לנו, אנחנו לא כאן. אם התרגלנו לקום בבוקר ולדפדף את החיים האלו הלאה, באדישות, לא נוכל להרגיש את הלקוחות שלנו, את פעימות הלב שלהם. את הנשימות. את כל מה שזז בכל מקום, בכל זמן, את כל מה שקורה ועתיד לקרות. או עלול לקרות.
מעבר לחלון החיים ממשיכים כרגיל ואנחנו ספונים פה במשרד, נושמים את הרעל הזה, תפוסים בצוואר, רואים את הכל דרך משקפי "גל אורן" עבים.
אם נוריד אותם רק לרגע, נפסיק להתרגש מכל עדכון בsms, מכל בריף חדש, מכל לקוח מוטרד ומכל עיתונאי, אבדנו.